|
|||
רבי נחמן מברסלב תושב בעכועובדת היותו של רבי נחמן מברסלב בעכו מצויינת במקורות רבים, כגון: בספר-ר"נ מברסלב 1 -"...(ר"נ)נסע לעכו מתוך כונה לשכור ספינה ולשוב לביתו 2 ...נשמעו ידיעות כי הצרפתים מתקרבים אל חופי הארץ...הישמעאלים תושבי עכו איימו על כל הזרים...הרבי ברח אל שפת הים..." . וכן בספר שנכתב סמוך לתקופת רבי נחמן מברסלב בידי תלמידו המובהק רבי נתן-שבחי הר"ן 3 -:"....והוכרחו רבינו ז"ל עם האיש שהיה עמו לכנוס לתוך העיר עכו לשבות שם פרשת זכור...".
רבי נחמן בעכוכאמור לעיל יש תאור מפורט של חויות רבי נחמן מברסלב בעכו, בספר שנכתב מפיו בידי רבי נתן. מדובר בשנת 1799 תקופה בה צר נפוליאון על עכו ומנסה לכובשה מידי שליטה האכזר אחמד פשה המכונה אל גזאר.תחילה יש לציין את העובדה הקשה שרבי נחמן היה נחוש בדעתו לעלות לארץ ישראל אף במחיר של הרס משפחתו כאמור בשבחי הר"ן4:"וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאול אותו איך אפשר לו להניח אותם ומי יפרנסם. והשיב כך, את תסעי למחותנך. אחותך הגדולה יקח אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ניאנקע.אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות. ואמך תהיה משרתת קעחין, וכל מה שבביתי אמכור הכל על הוצאת הדרך....ולא היה לו שום רחמנות עליהם...". רבי נחמן עובר תלאות וטלטלות בנסעו לארץ ישראל. הוא יוצא בשנת 1798 יחד עם תלמידו רבי שמעון יורד בנמל חיפה נשאר כמה חודשים בארץ, מבקר ביפו , בטבריה ובצפת ומשם הוא הולך לעכו כדי לעלות על הספינה שתחזירו לגולה. להלן הרפתקאותיו בעכו , בספינה עד פדייתו מהשבי בידי יהודים טובים. התאור נכתב ממש מפיו והוא משקף את העובדות הכי קרובות לאמת. רבי נחמן שולח:"שליח מיוחד לעכו לשכור ספינה מרעגאז שהיא בשלום עם כל האומות....כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים..בשבי...הלכו כל הלילה עד ג שעות קודם קבלת שבת אז באו לספר של עכו....אי אפשר..ליקח אותם מחמת שכבר הספינה מלאה מהאנשים ...והוכרחו ....לכנוס לתוך העיר עכו לשבות שם פרשת זכור." הם מבלים שבת שלמה בעכו אצל:"הגביר שהיה להם אגרת אליו מהרב הקאליסקיר..ונתארחו אצלו". הם חשו פחד נורא משום שמדובר במלחמת נפוליאון ויש :"שם בערך ט"ו אלף אנשי חיל ישמעאלים ..לתכסיסי מלחמה" אין להם מנוחה גם בשבת שכן:"בעת התפילה בא..ואמר שאי אפשר למצוא עוד שום ספינה..."הם חוששים שיהרגו אותם ולכן פונה השליח לרב נחמן בבקשה:"יתיר לי מעלת כבודו לילך לשכור ספינה עבורכם בשבת כי פקוח נפש דוחה שבת ,וכן היה..". המתח גובר כאשר :"באו עוד הרבה ספינות עם אנשי חייל מענגלאנד..לעכו,ונתרבה שם הפחד...והיה דוחק גדול...גם היה להם צער מה שלא הכינו לעצמם כלל שום אכילה ושתיה..כי כפתאום היה הדבר". כלומר יש פחד מהישמעאלים, צפוף מאוד וקשה לארגן אוכל אולם לפחות הצליחו להשיג מקום בספינה. הם נשארים כל השבת בעכו וביום ראשון:"שלח רבינו את האיש שהיה עמו ..לקנות צידה..ולא מצא ..." המתח גובר עוד יותר :"כי בא הפקודה מהפאשי שהוא נותן ב שעות ...לברוח אל הים כי אין שום שער פתוח..ומי שימצא תוך העיר אחר ב שעות ישחטו אותו ..כי הישמעאלים ..רוצים לעשות הרחבה בתוך העיר שלא יהיה להם דוחק...5" אחרי חרדות ופחדים וצעקות :"ברח רבינו ...על הים ולא הסתכל כלל על האיש..."כלומר ר"נ עלה ללא המלווה שישן ביבשה. לאחר זמן התעורר המלווה וחפש את הרב בספינות הרבות לבסוף אתר אותו מה שהביא לכך ש:"..היה ביניהם שמחה גדולה". הם שטים לחיפה6 ושם עולים על:"ספינה גדולה הנקראת אקרענע...וראו שהספינה מסובבת עם הורמאטיס והיה להם לפלא." מתברר שעלו בטעות לספינה:"..של מלחמה עם אנשי חייל וכלי זיין...ולקחו אותם הישמעאלים ...וגם נתנו ...קנה שריפה טעונה". נראה שאנשי הספינה חשבו שמדובר בלוחמים ולא בסתם תירים יהודים. הם כל כך חששו לחייהם עד כי:"..אמרו טוב יותר להישאר בארץ הקדושה שיהיו עצמותיהם נשארים בארץ הקודש...". הם עוברים הרפתקאות רבות מגיעים למדינת אדאל שם המים בספינה עלולים להטביעה. וב:"אור לארבעה עשר בניסן(הגיעו) לכרך גדול שעומד על אי הים...". רק לאחר שיהודי המקום המתלהבים משהיית נכד הבעל שם טוב אצלם, משלמים כסף רב לרב חובל ומצליחם לשחרר את רבי נחמן ותלמידו הממשיכים לארצם. מעניין לציין שגם גויים מספרים על רבי נחמן בעכו כגון רסאן מנאסרה, הבן, מייסד המסדר הסופי הבין- דתי-דרך אברהם-מספר:"הקשר בין יהודים לסופים מוסלמים אינו חדש. ....גם רבי נחמן מברסלב, כאשר הגיע לעכו, למד במשך זמן מה אצל מורה סופי, עד שברח ממנו7".
קורות חייו רבי נחמן בן שמחה מברסלב נולד בשנת 1772 במדזיבוז ונפטר ב1810 באומן והוא בן 38 שנים בלבד.הוא נין לבעש"ט והנכד של רבי נחמן מהורודנקה.כשהיה צעיר חי אצל חותנו העשיר בכפר הוסיאטין, משם עבר למדודובקה שבפלך קייב, ושם התקבצו אליו חסידים והוא החל לנהוג בצדיקות. בעקבות המחלוקת עליו הוא החל לפתח את הרעיון שהמחלוקת נגדו היא כורח המציאות. ב1798 יצא לארץ ישראל בליווית תלמידו רבי שמעון הוא מגיע לחיפה ,ביקר ביפו ,טבריה וצפת,,ונפגש עם רבי אברהם מקאליסק ורבי יעקב שמשון משפיטובקה,ושניהם חלקו לו כבוד, בגלל מלחמות נפוליאון נאלץ רבי נחמן לצאת מהארץ דרך עכו לאחר חודשים אחדים.בשנת 1800 הוא מתיישב בזלטופול, פלך קייב, וכאל נלחם בו ה"סבא משיפולי" בטענה שהוא מבטא דעות שבתאיות ופרנקיסטיות. בשל המחלוקת עובר רבי נחמן ב1802 לברסלב . היחיד שתמך בו היה רבי לוי יצחק מברדיצב. הוא לוקה במחלת השחפת מתיישב באומן ב1810 ושם נפטר באותה שנה. רבי נחמן עצמו כתב בעצמו שני ספרים ה-ספר הנשרף-שהושמד בפקודתו ב1808 וכן ה-ספר הגנוז-המצוי עדיין בכתב יד בידי חסידיו.כן ידוע על ספרו –מגילת הסתרים-על סדר ביאת הגואל שבו יש לרבי נחמן תפקיד מרכזי. לרבי נחמן לא מונה מחליף לאחר מותו ןחסידיו נוהגים לפקוד את קברו באומן.חסידות ברסלב בכללה מהווה חטיבה לעצמה, והיא מלאה מתח נפשי רב והתעוררות דתית עמוקה בלתי רגילה. כמעט כל ספרי חסידות ברסלב, נכתבה בידי רבי נתן שטרנהארץ שנצטרף לר"ן בשנת 1803.
א-ספר ליקוטי מוהר"ן=תורתן העיונית ,נדפס באוסטרהא תקס"ח ב-ליקוטי מהר"ן תנינא, מאהלוב תקע"א. ג- ספר המדות, כנ"ל. ד-13 סיפורי המעשיות שרבי נחמן החל לספר ב1806 ביידית ותורגם בידי רבי נתן. ה-ליקוטי תפילות, ברסלב תקפ"ז. ו-עלים לתרופה –מכתבי מוהרנ"ת, ברדיטשוב תרנ"ו. ז-לקוטי הלכות-מסודרים על פי 4 חלקי שולחן ערוך, תר"ו-תרנ"ו. ח- שבחי הר"ן, לבוב 1864. ט-חיי מוהר"ן, לעמבערג 1874.
רבי נתן סרב להתמנות אדמו"ר, ובכך קבע את הדרך המיוחדת של חסידות זו הנאמנה לאדמו"ר המת, מכאן כינויים –חסידים מתים-.
רבי נחמן מברסלב זוכה שנים רבות לאחר מותו להצלחה רבה ולהערכה עצומה לא רק על ידי שומרי תורה אלא גם על ידי אנשים הרחוקים מכך. כגון פנחס שדה9 :"רבי נחמן לא זו בלבד שהוא אולי גדול הסופרים העבריים בעת החדשה, אלא אחד מיוצרי המופת בתולדות ספרות העולם". 9- ספורי רבי נחמן הועלו על במות תיאטרונים חשובים כגון:-מלכת השמחה- על פי –מעשה מבטחון-שביימה מיכל רנד בתיאטרון זראר בכר בחודש טבת תשס"ה. העיר עכו זכתה שאדם כה דגול ומיוחד ישב בה זמן מה, ומן הראוי שילדים ומבוגרים מעכו ומכל הארץ יסיירו בעקבות תאור שהייתו בעיר עד עלותו לספינה. חשוב גם להקים מרכז רוחני על שמו, בתוך חומות עכו העתיקה. כן היה רצוי לאתר את המיקום המדויק של בית הגביר בו, שבת הרב בשבת פרשת זכור שנת 1799.
מקורות
7-שבועון מקור ראשון-דיוקן- כז כסלו תשסה, 10/12/2004 עמוד 27 . 8- מבוסס בעקר על האנצקלופדיה העברית כרך כה עמודים 39-40 תל אביב תשלד. תיקון הלב-ניסח וערך, שוקן י-ם ותל אביב, תשמ"א 1981 עמוד 241.
|
|||
| |||