קברי צדיקים בעכו

דבורה הנביאה/אלעזר בן חשמונאי/רבי שמשון משאנץ/רבי יחיאל מפריז/רמב"ן/רבי יוסף משיינוש/רמח"ל / מקורות

 

מקובל להניח שיהודים בכלל וצדיקים בפרט אינם קבורים בעכו1, משום שעכו "ספק" אם כבשוה עולי בבל ולכן יש "ספק" אם היא, נכללת בא"י הקדושה.

להלן נראה שאין הדבר כך ורבים מגדולי ישראל קבורים בה.

א-דבורה הנביאה ראש העמוד

תלמיד אלמוני של הרמב"ן קובע2 :"סמוך לעכו תחום שבת יש שם הר ושם בית הקברותבא"י . י"א כי שם קבר דבורה הנביאה3". וילנאי ,זאב4 מציין מסורת אחרת שמקום קבר דבורה ב:"קדש נפתלי, בגליל העליון...". אילן, צבי5- מציין כוילנאי אולם מקשה ע"כ בתבונה:" המסורת קשורה בהליכת דבורה עם ברק לקדש..אלא ששם הכוונה לקדש נפתלי שבגליל התחתון".----במאמרי6 על דבורה הראיתי שכן אפשרי שדבורה נקברה בעכו. הדבר לא צריך להתמיהנו שהרי דבורה חייתה בתקופת התנ"ך כששבט אשר יושב בעכו ומעכו אומנם לא הושמדו ולא גורשו הכנענים ,אולם האשרים בהחלט יושבים "בקרב הכנעני7" עכו באותה תקופה היא ארץ ישראל לכל ענין .

ב-אלעזר בן חשמונאי ראש העמוד

בעכו והסביבה התנהלו קרבות רבים בימי החשמונאים, במאה השניה לפני הספירה. ברור שהיו הרוגים גם מקרב הלוחמים היהודיים על קברו של אחד מאותם נופלים קיימות עדויות מפי אישים חשובים .

רבי יעקוב ברבי נתנאל מבעלי התוספות מספר:"...ולשם(בעיר עכו נ.ב.) בתוך השער קברו של אלעזר בן חשמונאי..".

רבי ישמעאל ברבי שמשון שביקר בארץ בשנת ד תתק"ע(1210) מדווח:"...ושם בתוך השער קברו של אלעזר בן חשמונאי ..".

הדמות השלישית המעידה על כך הוא תלמיד הרמב"ן המתאר המצב בשנת הלב(1272 ): "ובעיר עכו יש...שער החשמונאי8". גם חוקר ארץ ישראל ואוהבה, זאב וילנאי מצטט אותן עדויות9 , אולם תמה :"כידוע אלעזר ..הובא לקבורה במודיעים?" על כך יש להשיב שהקבר בעכו אינו של אלעזר בן מתתיהו אלא של אחד מבני משפחת חשמונאי המורחבת כפי שהראנו בפרוט בספר זה10.

ג-רבי שמשון משנץ ראש העמוד

אחד מגדולי בעלי התוספות ואולי הגדול שבהם מתיישב בעכו ב-1211, יחד עם רבי יהונתן מלוניל וחי בה עד סוף ימיו כשצאצאיו ממשיכים לחיות בה.גם הוא קבור בה כפי שקובע גדול הפוסקים האשכנזים בן המאה ה-16 , הרמ"א:"רבי שמשון משאנץ נפטרתתק"ץ ונקבר בעכו11". דברים דומים גם אם לא זהים מובאים ע"י חכם ספרדי בן המאה ה-1219 .:"שלום בכאש (בונה ירושלים, אלגיר 1892) כתב שהוא קבור ליד עכו".

ד-רבי יחיאל מפריז ראש העמוד

ב-1258 עולה רבי יחיאל מפריז לעכו ומקים בה את ישיבת דה פריז. הוא אוהב את עכו ומאמין בכל לב שעכו אינה "ספק" אלא וודאית א"י13, לכן חי בה ופעל למענה וכנראה נקבר בה כפי שנאמר:"...רבי יחיאל נקבר בעכו...14". מסורות אחרות מביאים זאב וילנאי15 ושרגא וייס16, אולם משקלן דומה לדעה המובאת כאן משום שאין עדות ישירה של מי שהשתתף בלוית רבי יחיאל.

ה-רמב"ן ראש העמוד

אחד היהודים הגדולים ביותר שקמו לעם היהודי, רבי משה בן נחמן, משתקע בעכו בתקופה הצלבנית, בשנת 1267 ונשאר בה עד סוף ימיו.

מסורת יהודית מסוימת קובעת17:"...הרמב"ן נקבר בעיר עכו ברגלי ההר ..". יש כמובן מסורות אחרות :"י"א בחיפה ,י"א בחברון או בירושלים18" אולם כל אחת מהדעות אינה וודאית כפי שאומר וילנאי19:"אין ידיעה ברורה על קברו ולא נשאר ציון ממנו...20".

אילן צבי21 מוסיף מסורת לפיה קבור הרמב"ן בטבריה. ביר אהרון22 , מפרט את שני המקומות האפשריים בירושלים א-הכפר עין שילואן=מעין השילוח.

ב-בצפון י-ם בשכונת שמעון הצדיק ליד שיח גראח.

את האפשרות שנקבר בטבריה או בעכו כלל אינו מזכיר.

מכל מקום האפשרות שהרמב"ן קבור בעכו היא אפשרות סבירה לא פחות מהמסורות האחרות, מה עוד שידוע בוודאות שמת בעכו, והאמין בכל לב בצורך לקיים מצוות הקשורות בא"י בכל עת.

ו-רבי יוסף משיינוש ראש העמוד

רבי יוסף משיינוש היה תלמיד הרמב"ן. סביר להניח שעלה אתו לארץ ישראל והתיישב כמותו, בעיר עכו בשלהי המאה ה-13. רבי יוסף חי בעכו ופעל בה. עליו נאמר23:"רבי יוסף משיינוש, שקברו נזכר בבית קברות של עכו ע"י תלמיד הרמב"ן".

ז-רמח"ל ראש העמוד

המשורר, הפילוסוף, והמקובל-רבי משה חיים לוצטו, חש מרגוע לנפשו בהתישבו בעיר עכו בשנת 1743. עיר מיוחדת זו בה חיו ופעלו תנאים ואמוראים, גלתה סובלנות רבה כלפי שאיפותיו הרוחניות. בעכו יכול היה לעסוק במה שאסרו עליו רבני איטליה והולנד. הרבנים שם אסרו עליו לעסוק בתורת הקבלה וממש רדפוהו על תשוקתו אל תורת הסוד היהודית.

רמח"ל חי בעכו עם אשתו צפורה ועם בנם. וקיווה מן הסתם לעשות את הטוב בעיני השם.

אלא שימיו הטובים בעכו נגדעו באיבם והוא יחד עם בני משפחתו נספו במגפה שפרצה בשנת 1747 והוא רק בן 40 שנה.

רבי משה חיים לוצטו :"...מת...בערב שבת או בשבת ..ולכן נקבר בגבולה של עכו...". הוא נקבר בעכו על פי הכלל:"ואם אין פנאי להוליכו..כגון שמת בער"ש..או אונס קוברים אותו בבית הקברות שבעכו...24".

יש כמובן גם מסורות אחרות ידועות יותר.

זאב וילנאי25, מציין שיש מסורת שרמח"ל קבור בטבריה וי"א בכפר יסיף הוא נוטה לכוון יסיף אולם מודה שביסיף:"בין מצבותיו...אין אף אחת26 שנזכר עליה השם של הרמח"ל27".

שור, נתן28:"הרמח"ל..נקבר בטבריה הרחוקה" ובאמת טבריה רחוקה מעכו לפי מושגי אותם ימים ומוזר שאינו מציין שמקום זה אינו סביר.לא פלא שאילן צבי29 מבקר זאת למרות ש:"מצבת קברו של רמח"ל..בנויה סמוך לקבר רבי עקיבא ..טבריה...נראה שנקבר בכפר יאסיף". זו גם דעת ביר אהרון30.

הדעה שרמח"ל קבור בעכו סבירה יותר כאמור, מהאפשרות שנקבר בטבריה. מכל מקום אין לאיש ראיה ממקור ראשון, של מי שהשתתף בלויית הצדיק.

ראינו איפוא שסביר בהחלט שבעכו קבורים רבים מגדולי ישראל:

--תקופת התנ"ך דבורה הנביאה.

--תקופת בית שני אלעזר בן חשמונאי.

--תקופת הראשונים רבי שמשון משנץ רבי יחיאל מפריז רמב"ן רבי יוסף

משיינוש.

--תקופת האחרונים רמח"ל.

ח-אל אותם צדיקים אפשר להוסיף יהודים אחרים פחות מפורסמים כאותם30 יהודים בשנת :"..1918 נטרפה אוניה ...גופותיהם נסחפו לחוף ונקברו בבית קברות,,בשפולי תל עכו.בתקופת שלטון המנדט הבריטי הוסרו המצבות , בשל הכתובות העבריות..31".

מן הראוי שאתרים בהם נקברו יהודים בעכו יסומנו ויבדקו באופן יסודי.

--שער עכו מהתקופה הצלבנית בה נטען קבור אלעזר בן חשמונאי .

--תל –אלפוכר=תל החרסים=תל עכו המכונה כיום הר נפוליאון,בו ובשפוליו קבורים יהודים רבים.

 

:מקורות

ראש העמוד

1- שור, נתן –תולדות עכו-דביר ת"א 1990 עמוד 201:"גם במאה הי"ח היתה עכו ספק חו"ל לכן נקבע בית הקברות במזרחה...קברו בו בעיקר את העניים והאביונים...האמידים והמבוססים נקברו בכפר יסיף"—ואפשר ש"מזרחה" הכוונה לתל-עכו. וכן שם, שם עמוד 305:"בית הקברות בכפר יסיף המשיך לשמש את קהילת יהודי עכו גם במשך כל המאה הי"ט וראשית המאה ה-20".

2- אילן, צבי-קברי צדיקים בא"י –ירושלים תשנ"ז עמוד 355 .

3- שם שם מסביר:" כוונתו היתה , כנראה לתל פוחאר, תל עכו העתיקה,...כלומר ממזרח לדרך הראשית" .

4- - מצבות קודש בא"י-י-ם תשכ"ג עמוד קסא .

5- קברי צדיקים בא"י- י-ם תשנ"ז עמוד 354.

6- ראה כאן עמוד .

7- שופטים א .

8- כל הצטוטים מווייס, שרגא-אתרים קדושים בא"י-הוצאת מס, י-ם 1986 עמוד 168 .

9- - מצבות קודש בא"י- י-ם 1963 עמוד רסח :"יעקב בן נתנאל ,שביקר בארץ במאה ה-12, מספר על עכו:"ולשם בתוך השער קבר של אלעזר בן חשמונאי... שמואל בן שמשון שביקר בארץ בשנת 1211 מספר:"-ושם בתוך השער קברו של אלעזר בן חשמונאי..-..עולה רגל אלמוני, מתלמידיו של הרמב"ן מספר בשנת 1272 בקרוב-ובעיר עכו יש שעראחד בגבול א"י וקורין אותו שער החשמונאי. אומרים כי שם קבר חשמונאי-ואינו מביא את שמו .

10- במאמר על אלעזר בן חשמונאי עמוד .

11- שו"ת סימן לא ד"ה ומעתה לא.

12- אילן, צבי-קברי צדיקים בא"י-תשנ"ז.

13- כפי שהראיתי במאמר עליו עמוד .

14- לפי הכהן במאמר אינטרנט –דעת- אילת, נפתלי,-רבי יחיאל מפאריס והישיבה בעכו-שנה בשנה תשל"ח.

15- - מצבות קודש בא"י- י-ם תשכ"ג עמוד תכג רבי יחיאל קבור בחיפה אכ"י הוא מודה:"..לא נשאר בחיפה כל סימן לקברים הנזכרים" .

16- - אתרים קדושים בא"י-י-ם 1986 עמוד 174:"..רבינו יחיאל מפאריס ..נקבר בחיפה..לפי עדות רבי יצחק חילו, שביקר במקום זה כעבור 70 שנה..".

17- בתוך הספר פרוש הרמב"ן על התורה-בראשית-מבואר ..טוב ירושלים –י-ם תשנ"ז—הקדמה עמוד י"א בהערות:"ובספר חיבת ירושלים להג"ר חיים הלוי הורוביץ(י-ם תר"ד, מאמר חוף הים פרק כ"ב) ..כי בסדר הדורות בשם גלילות האר"י.." .

18- םש ,שם,הערת המהדיר.

19- -מצבות קודש בא"י-י-ם תשכ"ג עמודים תכא-תכב. הוא גם מציין את המסורות הידועות מערת המכפלה, חיפה, י-ם.

20- ביר אהרון ב-מקומות קדושים בא"י-מראה תמונת המצבה. ואפשר שהיא מאוחרת והונחה אחרי כתיבת ספרו של וילנאי.

21- קברי צדיקים בא"י י-ם תשנ"ז עמוד 220.

22- מקומות קדושים בא"י-כתר י-ם 1990 מעמוד 75.

23- - ירושלים-מהדורת ש. אסף לזכר רא"ם לונץ-תוצאות א"י.

24- זהר , חיים –סיני- ל תשי"ב מצטט מ-אהבת ציון -.

25--מצבות קודש בא"י י-ם תשכ"ג עמודים תמ"ז-תמ"ח.

26- וכן מיכלסון, מנחם –מקומות קדושים וקברי צדיקים בא"י-משהב"ט 1996 עמוד 98:"..לא נמצאה כל עדות לכך,,לא בשבר מצבה אף לא בעדות נוסעים ותיירים".

27- אגב וילנאי או שמא טעות דפוס מוסר שרמח"ל הגיע לארץ ב-1793 ומת ב-1797 מה שרחוק מהאמת וצ"ל 1743 ו-1747 בהתאמה.

28- תולדות עכו-ת"א 1990 עמוד 201.

29- קברי צדיקים בא"י- י-ם תשנ"ז עמוד 234.

30--מקומות קדושים בא"י-י-ם 1990 עמוד 156.

31- שור, נתן-תולדות עכו-ת"א 1990 עמוד 297.