הרמח"ל תושב עכו רמח"ל=רבי משה חיים לוצאטו נולד בשנת 1707 בעיר פאדובה שבאיטליה ונפטר ב1747 בעיר עכו 1 . המשורר, המקובל,והרב הגדול חי בסך הכל 40 שנה, אולם עשה הרבה יותר ממה שאנשים רבים, אינם מספיקים במשך שנים רבות בהרבה. עובדת היותו תושב עכו עד ליום מותו מוזכרת בספרים ומאמרים רבים כגון:"רמח"ל ...קבע את מקום מושבו בעכו 2 ".ועוד: "ובאגרתו(של רמח"ל נ.ב.) מעכו מיום כ"ב תמוז תק"ג 3 .. " וכן :"...הרמח"ל שחי בעכו בשנים 4 1743-1747". קורות חייו:רבים וטובים כתבו את קורות חייו של היהודי הגדול.אנו נביא כאן הן ממקור ישן יחסית והן ממקור חדש ממש. הרב כץ 5 מתאר את הרמח"ל כדמות גדולה ויוצאת דופן כפי שאכן היה. רבי משה חיים מתואר כ"הפילוסוף האלוהי 6 " שכתב עשרות חיבורים יקרי ערך ובכל זאת "נשארה דמות מעורפלת".הוא היה-"גאון המקיף מקצועות רבים..קראו עליו חכמי אמשטרדם-ממשה עד משה-ראש חבורה של גדולי תורה... גאון בקבלה..גאון גם בספרות ובפיוט, משורר בעל רגש דק". על דמותו של הרמח"ל כותב הרב כץ מ"נקודת השקפת היהדות המקורית 7 ". התקופה שלפני רמח"ל היתה ספוגה באווירה משיחית. לעיתים צץ משיח שקר דוגמת שבתי צבי. שגרם נזק כבד לעם ישראל וגם גרם לחכמי ישראל לפגוע בגבורנו על לא עוול בכפו, כפי שנראה להלן. רמח"ל נולד בשנת תס"ז(1707) בפדובה שבאיטליה. מוצא משפחתו מהעיר לויזיטץ שבגרמניה.אביו ,רבי יעקב היה אדם עשיר.רבי משה חיים למד ב"ישיבת רבי יהודה ממינץ ,אשר הרופא החכם רבי יצחק חיים כהן והרב ישעיהו בסן היו מראשיה".הוא למד לא רק תורה אלא גם מתימטיקה ,פיזיקה,בוטניקה וכן "השתלם גם בשפות יוונית, רומית ,איטלקית, צרפתית ועוד". נוסף על כך ניחן בכשרון פיוטי. בן 17 כתב –לשון לימודים-,בשנת תפ"ו התחיל לכתוב 150 מזמורים,דרמה כ-מגדל עוז. בגיל 14 כבר היה בקי בכל כתבי האר"י ונמשך מאוד לתורת הקבלה.רמח"ל כתב 15 חיבורים בנושאי קבלה.הוא הקים חבורה נבחרת שקבלה על עצמה בין השאר "לאהוב איש את אחיו". ההחבורה החיחסה אליו בהערצה רבה.ידיעות עליו הגיעו לרודף השבתאים,רבי משה חגיז והוא "חשש למשיח שקר" . לכן שלח רבי משה חגיז לרבני ווינציה:"..לעקור מן השורש חבורה רעה זאת..". רבו של רמח"ל רבי בסן ישעיהו בא אליו יחד עם רבני ווינציאה והביא לכך שרמח"ל "נשבע שלא יעשה שום יחודים ".הוא גם מסר לרבו את כל כתביו שרבים מהם ואולי רובם עסקו בקבלה.אולם בהמשך שוב עסק רמח"ל בתורת הקבלה עד כי :"הכריזו כל גדולי רבני איטליה, גרמניה ופולניה חרם על כל כתביו ...ששורפים אותם..". רמח"ל נאלץ איפוא לעבור לאמשטרדם שבהולנד בגיל 28 ושם הוא יושב 10 שנים בשנת ת"ק הוא מוציא בהולנד את ספרו המפורסם-מסילת ישרים. באמסטרדם הוא מתפרנס "מיגיע כפיו והתאמן במלאכת ליטוש אבנים טובות". שם חושדים רבני ונציה שרבו מסר לו את כתביו המוחרמים .רבי ישעיהו בסן פנה לרבני מנטובה והם" הוציאו מעשה בי"ד לזכותו של הרמח"ל ושל רבו". בשנת תק"ד עלה עם כל משפחתו לארץ הקודש . בשנת תק"ז בחדש אייר "טרם מלאו לו 40 נספה במגפה" בעיר עכו. עשרות שנים אחרי הרב דב כותבים על רמח"ל בהתבסס על הרבה מקורות ומחקרים קודמים ובשפה בת ימנו. כאן 8 היחס המעריך והמהלל נשמר אולם בצורה יותר מאופקת ובמשפטים קצרים . רבי משה חיים לוצטו "הצליח להטביע חותם בל יימחה על עולם הרוח היהודי, הוא היה מקובל, בעל מוסר, משורר ,בעל ידע עצום במקצועות הקודש והחול גם יחד 9 ". אביו "עשה את הונו ממסחר במשי ובתבואה". הוא היה בעל ידע וכשרון רב גווני ו"הכיר על בורייו את עושר התרבות האיטלקית בת זמנו והצטיין במדעים ובספרות". כמו שנאמר בסקירת הרב דב כץ לעיל גם כאן מסופר :"מורו המובהק היה רבי משה בסן מישיבת פאדובה, וכמוהו גם חותנו של רבו, רבי בנימין מריגייו.בלימודי החול ובשירה היה מורו יצחק קנטריני. כנער נמשך אל הקבלה ,וסופר עליו כי בגיל 14 ידע על פה את כל כתבי האר"י. בהיותו בן 16 פרסם בדפוס את שירו הראשון, בגיל 17 נדפס ספרו-לשון לימודים-וסמוך לאותו זמן הדפיס את מחזהו –מעשה שמשון. בגיל 20 נתגלה לו-מגיד- מסתורי...ומפיו כתב חיבורים בקבלה. רוב החיבורים הללו אבדו, ומיעוטם בלבד נדפס.לא עבר זמן רב והוא עמד בראש חבורת צעירים, שהתעניינה בקבלה ובתורת ה-מגיד-.חבורה זו –מבקשי השם-שמה החלה לקבל גוון של קבוצת סתר קבלית משיחית,ועוררה עליה בשל כך את חמתם של חוגים רבניים, שחרדו מפני התעוררות קבוצות שבתאיות חדשות. חוגים אלה פנו לרבני ונציה באזהרה חמורה מפני העומד להתחולל . בניגוד לאמור בדברי הרב כץ שגם הרב בסן לחץ על רמח"ל, נאמר כאן:"רבי ישעיהו בסן ,מורו. הגן עליו בכל כוחו ובאיטליה פרצה מחלוקת חריפה ביותר, שבמהלכה לא נמנעו מתנגדיו של רמח"ל להטיח בו האשמות אישיות חסרות שחר ,במטרה להשחיר את שמו. בראש מתנגדיו עמד רבי משה חגיז." בסופו של דבר רמח"ל לא עומד בלחץ הכבד המופעל עליו והוא:"קיבל על עצמו שלא לכתוב עוד חיבורים בשפת-הזוהר- או מפי מגידים ונשמות קדושים.הבטיח ולא יכול היה לקיים. הוא המשיך במעשיו הקודמים...ללא פרסום וללא הד גדול כבעבר אף על פי כן גילו זאת מתנגדיו , והם המשיכו לרדוף אותו. בגיל 24 הוא מתחתן עם צפורה, בת רבי דוד פינצי.הוא הספיק לכתוב יותר מ-40 ספרים- "עד אשר מתנגדיו אילצו אותו לעזוב את עירו". ב-1735 הוא עובר לאמסטרדם ,בדרך הוא עובר דרך פרנקפורט:"וביקש מקלט אצל רב העיר, רבי יעקב הכוהן. אולם הכוהן אילץ אותו לחתום על כתב התכחשות לכל כתביו ולתורת ה-מגיד-.בה בעת גזרו רבני ונציה שרפה על כתביו של רמח"ל. אלה הועברו לרבי יעקוב הכוהן ,והוא גנז את רובם ושרף את חלקם. תאור קורותיו באמסטרדם דומה וכמעט זהה לאמור בדברי הרב כץ. באשר למניעי עלייתו לא"י מובאים שני הסברים:"הן משום שכל העת הטיחו בו שאין לעסוק בקבלה מחוץ לתחומיה של ארץ ישראל, והוא רצה לעסוק בקבלה, והן משום ששאף לחונן את עפרה ולהיות בה כאשר יבוא המשיח. אולם גורלו המר לו. שלוש שנים לאחר שעלה וקבע את מושבו בעכו, נספה רמח"ל יחד עם כל בני ביתו במגפה הנוראה שפרצה בארץ בשנת1747 ". תקופת מגוריו בעכו היתה ככל הנראה המאושרת בחייו שכן כאן יכול היה לעסוק במה שתמיד חשק,בתורת הקבלה ובהתוועדות עם ה-מגיד-. תושבי עכו הוקירו וכבדוהו מאוד על שאדם כה גדול בחר לשבת בקרבם 10 . בית הכנסת בו התפלל ,למד ולימד הפך למסגד שהרי:"בשנת 1758 החרים דאהר אל עומר את בית הכנסת ובנה מעליו את מסגד אל מועלק 11 .כתחליף קבלו היהודים מבנה קטן מצפון למסגד 12 " ועל פי האמור לעיל רמח"ל נפטר 11 שנים לפני פעולה זו ומכאן ברור שבית הכנסת הנקרא כיום =רמח"ל= ומצוי בעכו העתיקה, צפונית למסגד לא שימש את האיש הגדול.
מקום קבורתולכל ברור מעל לכל ספק שרמח"ל נספה במגפה ומת בעיר עכו. אולם לא כל כך ברור היכן נטמן, שכן אין עדות ישירה של מי שהשתתף בטכס קבורתו וכן לא קיימת מצבה מיום קבורתו. המקור של הרבה מהכותבים על רמח"ל הוא בדברים שכתב אלמנצי והוא אומר :"...קרוב לשנת תק"ז ביום כ"ו אייר, מת (רמח"ל נ.ב.) במגפה בעיר עכו..והיתה מנוחתו ...,בטבריא... 13 " וכן הדבר באגרת שכתבו חכמי טבריה:"...נפטר בעיר עכו ונקבר בטבריא אצל רבי עקיבא... 14 ." יערי סבור שאגרת חכמי טבריה מזוייפת ולא נראה שקברו את רמח"ל במקום כה רחוק במושגי אותם ימים ומסיק ש:"מקום קברו אינו בטבריה אלא בכפר יוסף(יסיף נ.ב.).. 15 ". צבי אילן מציין שלמרות ש:"מצבת קברו של רמח"ל ..בנוייה –סמוך לקבר רבי עקיבא..טבריה...נראה שנקבר בכפר יאסיף.. 16 ". הבעיה שבכפר יאסיף אין מצבה עם שם רמח"ל ואין עדות ישירה שאכן הוא קבור שם . ושמא צודק חיים זהר האומר :"רמח"ל מת בערב שבת או בשבת..ולכן נקבר בגבולה של עכו .." זאת בהסתמך על הכלל המופיע ב:"-אהבת ציון- ואם אין פנאי להוליכו..כגון שמת בער"ש או אונס קוברים אותו בבית הקברות שבעכו.. 17 ".
יצירתו רבי משה חיים לוצטו היה אדם פורה ויצירתי במיוחד. הוא חיבר עשרות ספרים שחלקם הושמדו 18 כמתואר למעלה, בידי מי שחשד בו מסטייה מדרך התורה.למרות זאת נותרו בידינו כמה מיצירותיו החשובות, להלן נתאר את חלקן. מסילת ישרים —ספר מוסר זה נפוץ מאוד בכל סוגי הישיבות: ישיבות ליטאיות, ישיבות חסידיות, ישיבות ספרדית וישיבות ציוניות. הספר מבוסס על דברי התנא רבי פנחס בן יאיר, המתאר את שלבי הסולם של בנין המוסר:"תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי ענווה, ענווה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים—וחסידות גדולה מכולן".ספר –מסילת ישרים- נפתח במשפטים המשמעותיים הבאים:"אמר המחבר- החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני אדם את אשר לא ידעו,אלא להזכירם את הידוע להם -72- כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול...אלא ש...ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה." בסוף הספר הוא כותב:"אולי אזכה שיזכו אחרים על ידי וייטב להם בעבורי...ותהי זאת נחמתי בארץ תלאובות 19 ". אולי רומז על הצרות הרבות שניחתו עליו בחייו באיטליה ובהולנד. תפילה לרמח"ל- התפילה חוברה כדי לאומרה על קברי צדיקים:"בזכותכם יצילנו השם ..מיצר הרע,...ומיד כל מבקשי רעתנו וייכנס לנו לפנים משורת הדין ...אשריכם צדיקים..אשריכם ישרים...אשריכם עמלי העם,מה צפון לכם ומה טמון לכם? אין העין יכולה לראות ואין האוזן יכולה לשמוע. 20 ". שיר לליל חג הפסח— מקול באדמת חם גבעות נעו,/...אשף וחרטום מעמוד יגעו,/ ...שם עוזך נודע לגיבוריך,/שם אך לא יכחשו צריך. 21 ". ספר המחזות-מעשה שמשון/מגדל עז/לישרים תהילה— רמח"ל נחשב גם ל"אחד מגדולי משוררנו בכל הזמנים,אבי ספרותנו.. 22 " בחייו פרסם רמח"ל רק את המחזה- לישרים תהילה-.את הטרגדיה –מעשה שמשון-ואת -מגדל עז- חיבר בצעירותו בפדובה איטליה ואילו את-לישרים תהילה כתב באמסטרדם הולנד. רבי משה חיים לוצטו ובני דורו— הספר מכיל כתבי יד של רמח"ל ושל אחרים המתיחסים אליו . האוסף התגלה בקיץ תרפ"ג(1923) רוב התעודות כתובות בעברית ומיעוטן באיטלקית 23 . יתכן שבעל האוסף היה אלמנצי יוסף,הביוגרף הראשון של רמח"ל. ההקדמה של גינצבורג מכילה ביקורת שלילית על הרבנים שרדפו את גיבורנו כגון:"לא היה כל יסוד והצדקה לרבי יעקב כהנא רפופורט ..לקבל פניו כפני פושע..לאיים עליו במאסר ולהכריחו לחתום..." בספר יש תעודה חשובה לענין עכו .רמח"ל כותב לתלמידו דוד פראנקו מינדיס באמסטרדם ביום כ"ב תמוז תק"ג:"אהובי ורעי בחורי חמד..בזמן אחר ..אשתדל להאריך..". משה חיים לוצטו ספר השירים— הספר מכיל ארבעה סוגי שיר שכתב רמח"ל:שירי שמחות, שירי אבל , שיר תפילה ושירים שונים.נראה שאת כל השירים או לפחות את רובם המוחלט כתב לפני השתקעותו בעכו 24 . .בהקדמה מתואר רמח"ל כ:"המשורר העברי הגדול ביותר לאחר ריה"ל."
מצטטים את רמח"לכיאה לאדם גדול במיוחד מצוטט רבי משה חיים לוצטו פעמים הרבה ואין כמעט יום שאין מזכירים אותו לא רק בעל פה אלא גם בכתב .הדבר נכון מזה זמן רב כך אפשר למשל למצוא אותו בשו"ת בר אילן גרסה 9 :פעמיים בשו"ת-מלמד להועיל- של רבי דוד צבי הופמן [1843-1921] חכם העוסק הרבה ב-בעיות מודרניות-,וכן פעם ב-יביע אומר- של גאון דורנו הרב עובדיה יוסף, ועוד ארבע פעמים בשו"ת-שרידי אש- מאת הרב יחיאל וינברג 25 .
סכוםקרוב לוודאי שימי רמח"ל בעיר עכו היו ימיו המאושרים ביותר . בעכו היתה אוירה של סובלנות והארת פנים לכלל האנשים ובמיוחד לאדם כה גדול. כאן לא נתקל ברדיפות מצד הרבנים כפי שחווה באיטליה ובהולנד. אלא שבעכו נספה יחד עם אשתו ובנו וככל הנראה נקבר בעכו. אנשי עכו הנציחוהו בקריאת שם רחוב על שמו, וכן בקריאת שמות בתי כנסת על שמו הן בעכו העתיקה והן בעיר החדשה. אנשי גרעין- אומץ לעכו- נוהגים לקיים אזכרה ביום פטירתו בבית הכנסת בעיר העתיקה, הנחשב בטעות כבית הכנסת שלו.אולם לא די בכך. חשוב להקים מצבה באזור המשוער בו נקבר אולי-תל עכו-הוא תל נפולאון. כן יש לציין בשלט בולט בכניסה למסגד-אל מועליק=דאהר אל עומר, את העובדה שבמקום זה שכן בית הכנסת של רמח"ל עצמו.צריך להקדיש את יום פטירתו ללימוד עליו ןלעיון בספריו ברוב מוסדות החינוך בעכו. רצוי גם להעתיק את הוצאת הספרים הפועלת להוצאת ספריו לעיר עכו אולי בדפוס- המילה- או בסמוך.
מקורות
10-ראה-לוריא, יהושע-עכו עיר החומות-הוצאת ירון גולן תל אביב 2000 עמוד158. 11- רבים מהמוסלמים קוראים למסגר דאהר אל עומר. 12- אתר-עכו העתיקה-. 13- מתוך זהר, חיים –רמח"ל בא"י-סיני ל תשי"ב. 14- גינצבורג ,שמעון כינס-רמח"ל ובני דורו-ספר ראשון מוסד ביאליק ת"א תרצ"ז עמוד תב. כן הדבר בתאורו של הרב דב כץ.-רמח"ל –הוצאת ביתן הספר ת"א תש"ח 1947 .
15- במאמר- איפה נקבר רמח"ל?-מאזניים גיליון יד, ל אב תרצ"ב. 16- קברי צדיקים בא"י תשנ"ז עמוד 234. 17- כל הצטוטים בפסקה זו מתוך זהר, חיים-רמח"ל בא"י- סיני ל תשי"ב. 18- או לפחות נגנזו. 19- הצטוטים מתוך מיכלסון ועוד-מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל-משהב"ט 1996 עמוד 98. 20- שם שם שם. 21- שם,שם,שם. 22-גינצבורג,שמעון ,כינס-ספר המחזות משה חיים לוצטו הוצאת דביר,תל אביב תרפ"ז בהקדמה וכן כל פסקה זו מתבססת על ההקדמה והצטוטים ממנו. 23- [ פסקה זו מבוססת על ההקדמה של גינצבורג,שמעון כינס-הספר הנ"ל-ספר ראשון מוסד ביאליק דביר ת"א תרצ"ג בהקדמה. 24- מבסס ומצטט בפסקה זו מההקדמה של הספר הנ"ל שכינס גינצבורג שמעון..השלים והוסיף מבוא כללי ד"ר בנימיו קלאר, מוסד ביאליק י-ם תש"ה. 25- נולד רוסיה 1885 נפטר שוויץ 1966 ונקבר בירושלים.
ביבליוגרפיה נבחרת רמח"ל
--אהרונסון, אהרון-עכו מונוגרפיה.[מדף פתוח בר אילן]--אינטרנט-מורפיקס-רמח"ל-59 דפים כגון מאמר של זוהר חיים בסיני ל תשי"ב. [בו יש פרטים רבים בענין עליית רמח"ל לא"י, מצטט מכתבים מזמנו ומזכיר העיר עכו.] --אינטרנט-נענע-אינדקס-אתרים-"עכו העתיקה"-"תפילה"-בעקר על בית כנסת רמח"ל ומעט עליו. --גינצבורג,שמעון-רמח"ל ובני דורו ת"א תרצ"ז. -רבי משה חיים לוצטו ובני דורו-אוסף אגרות ותעודות ,מוסד ביאליק תרצ"ז.[שני כרכים כשבכרך השני מזכיר את עכו.] --ספר המחזות –מעשה שמשון,מגדל עוז, לישרים תהילה.[כינס גינצבורג]
--גליס,יעקב-אנציקלופדיה לתולדות חכמי א"י 1974. --דרומי ,ח-לתולדות הישוב היהודי בעכו בתוך הד המזרח תש"ו.[בר אילן בזיעור מגרה 30] --וייס, שרגא-אתרים קדושים בא"י עמוד 164. --וילנאי, זאב-עכו עיר רבת תמורות- [בר אילן מדף פתוח] --זוהר, חיים -סיני ל- תשי"ב.[ טוען שרמח"ל מת בער"ש ונקבר בגבול עכו. מביא גם מכתב רמח"ל לתלמידו פראנקו שנכתב בעכו] --ישר,ברוך-עכו היהודית עכו תשי"ג[מדף פתוח בר-אילן] --לוצטו, משה חיים-ספר המחזות- מכונסים ע"י ד"ר שמעון גינצבורג.[במבוא התאור הוא בעקר ספרותי] --ספר השירים-בצרוף מבוא של שמעון גינצבורג, מבוא כללי של ד"ר קלאר .[הרבה פרטים ביוגרפיים ובעקר על השקפותיו של רמח"ל וכן רשימה ביבליוגרפית של ספרי רמח"ל ושל דברים שנכתבו עליו.] --מגדל עוז-מבוא יונה דוד 1972. --מעשה שמשון. --כץ, דב הרב-רמח"ל-תש"ח.[קורותיו-הרבה על ההצקות שעבר ומציין בקצור מותו בעכו] --ליכטנבוים ליקט-שירתנו-אנתולוגיה מרמח"ל עד ביאליק 1962. --עכו ואתריה-קרדום הוצאת אריאל-חוברת 24-25. --שו"ת 9 של אוניברסיטת בר אילן. [רמח"ל מוזכר כמה פעמים.]
|
|||
| |||