ראשונים- המשורר אלחריזי מבקר בעכו

 

המשורר והמתרגם יהודה אלחריזי בן דורו של הרמב"ם ביקר בעכו בתחילת המאה ה- 1 13. בעקבות בקורו הוא כותב שיר: "ותישא משלה ותאמר אני עכו אני הוד כל מדינה כלילת חן ואין קץ לתכונה 2 " .

פראוור יהושע 3 מדייק יותר וקובע שמסע אלחריזי בא"י התקיים בשנים 1216 עד 1217, ומביע פליאה על דבריו הסותרים את האמור לעיל:"...ומשם באנו לעכו /ולא ראיתי כהם מהיותי ועד כה כי כולם ריקים עמי ארץ/ואין בהם גודר גדר ועומד בפרץ ". דבריו מוזרים שהרי באותה תקופה :"..התחילה עליית רבני צרפת..חלקם ישבו בתוכה"[= בעכו נ.ב.] יש לכך כמה הסברים:1)לדעת פראוור הוא פשוט לא ביקר בעכו ותאורו על פי התרשמותו הכללית ממה ששמע.

2)י"א שהוא היה ספרדי בעוד החכמים שחיו בעכו היו אשכנזים.

3)הרב יהונתן מלוניל חי בעכו באותו זמן והוא זה שעודד את אבן תיבון לתרגם את הספר מורה נבוכים, בעוד אלחריזי תרגם בעצמו את הספר בתרגום עליו נמתחה בקורת.

על גבורנו כתבה לאחרונה מתיה קם 4 בציינה שהוא נולד בשנת 1170 ונפטר ב- 5 1235.

להלן תאורה אותו בתוספת כמה הערות .

 

תולדות חיים

אלחריזי היה משורר ומתרגם עברי שנולד בספרד. בשנות העשרים לחייו יצא ממולדתו לסיור ממושך בארצות המזרח, סיור שאחריו לא ידוע אם חזר לספרד. במהלך מסעותיו הגיע לירושלים, לדמשק, לארם צובה, לבגדד ועוד. את רוב יצירותיו כתב בשנות מסעותיו. יצירתו העיקרית היא "ספר תחכמוני ".
אלחריזי עסק גם בתרגום מערבית לעברית, ותרגם בין השאר את ספרו של רמב"ם – "מורה נבוכים 6 ". תרגום אלחריזי הודפס כמה וכמה פעמים כגון: "מורה נבוכים נעתק ללשוננו..ע"י..רבי יהודה ברבי שלמה אלחריזי .הוצאת ווילנה..שנת הוצאה:1929...320 עמודים, כריכה קשה... " .

וכן תרגם לעברית את המקאמות של המשורר הערבי אל-חרירי .

אלחריזי היה ככל הנראה המשורר העברי הראשון שכתב מקאמות. שירתו של אלחריזי כוללת תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע - והכול בעברית, כמובן .

ספר תחכמוני

יצירתו העיקרית של יהודה אלחריזי. הספר נכתב בסגנון המקאמה בהשפעת המקאמות של המשורר הערבי אל-חרירי - מקאמות שתורגמו לעברית בידי אלחריזי עצמו (ונקראו בשם "מחברות איתיאל .(
נראה שספר תחכמוני היה ספר המקאמות הראשון שנכתב בעברית, וכמה מן המקאמות שבו תורגמו אחרי זמן לשפות אחרות - ללטינית, אנגלית, צרפתית, גרמנית והונגרית .

- בספר תחכמוני מתאר אלחריזי בסיפורים מחורזים את הקהילות היהודיות שבהן ביקר, ומוסר בכך מידע בעל ערך רב על חיי היהודים ותרבותם במאה ה-13 .

מתוך ספר תחכמוני: צלאח א-דין מזמין את היהודים לחזור לירושלים
הנה קטע (בעיבוד קל) משיחה שניהל יהודה אלחריזי במאה ה-13 עם יהודי מתושבי ירושלים .
את השיחה רשם בחרוזים בספר תחכמוני :
" ובעודי מתהלך... ראיתי לעומתי איש מבני העיר. ויאמר לי: אחשוב כי אתה מקצה גלויות ומארצות נוכריות. אמרתי: כן הדבר... ועתה רצוני לשאול אותך דבר... מתי באו היהודים לעיר הזאת? אמר לי: מיום שלכדו אותה הישמעאלים שָׁכְנוּ בה ישראלים. אמרתי לו: ומדוע לא שכנו בה ישראלים בהיותה בידי הערלים? אמר לי: מפני שאמרו [הנוצרים] כי הרגנו את אלוהיהם ... 7 "

על אלחריזי והמקאמות שחיבר לומדים עד היום גם באוניברסיטה כגון:"המרצה ..אביבה דורון-הקורס:השירה העברית בספרד..אוניברסיטת חיפה המקאמה העברית והספרות הנוצרית...יהודה אלחריזי...".

שמו הונצח במקומות רבים כגון : בית-ספר אלחריזי בתל-אביב וכן שם רחוב באותה עיר.

עכו זכתה שמשורר כה חשוב ביקר בה, ואף כתב שיר בשבחה. מוזר שדווקא עכו לא הנציחה אותו. מן הראוי ששלט עם שירובשבח עכו, בצרוף קורות חייו יוצב באזור הצלבני בעכו העתיקה.

 

 

• ישר, ברוך עכו היהודית , עכו תשי"ג, עמוד 21.

2--שם , שם וכן בהרבה מקומות, כגון באינטרנט דרך מנוע החפוש coglye עמוד 6, כשהמקור בספר המקאמות –תחכמוני-לרבי יהודה אלחריזי .

3-- בתולדות היהודים בממלכת הצלבנים-י-ם תשס"א עמוד 223.

4-- בתוך תקליטור המסע בעקבות הכתר.

5-- כך גם באנצקלופדיה העברית בערך-אלחריזי.

6- נ.ב.- תרגומו של אלחריזי נחשב ללא מוצלח בלשון המעטה, והדים מאוחרים לבקורת על תרגומו אפשר למצוא בהקדמת הרב קאפח לתרגומו שלו על מורה נבוכים (הדברים מובאים מאתר האינטרנט של-דעת)-"רבי יהודה אלחריזי לא היה תלמיד חכם,..אף תלמוד והלכות לא למד..נהג בתרגומיו בקלישות וקלילות, לא שת כלל לעניין המתגלגל תחת אצבעותיו...וטעה אפילו בדברים פשוטים.." זו בפרוש ביקורת קטלנית הן על התרגום והן על רי"ח.

7-- © יהודה אלחריזי, ספר תחכמוני, הכין לדפוס לפי מהדורות שונות י' טופורובסקי, הקדים מבוא י' זמורה, תל אביב (הוצאת מחברות לספרות ) תשי"ב-1952. עמ' 248-247