ניקנור מבקר בעיר עכו

 

במשנה 1 נאמר:"נקנור נעשו נסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח". ומפורט באמצעות מובאה תנאית, בבבלי 2 :"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו. תנו רבנן : מה נסים נעשו לדלתותיו? אמרו: כשהלך ניקנור להביא דלתות [לשער המזרח של העזרה-רש"י] מאלכסנדריא של מצרים , בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו .נטלו אחת מהן והטילוה לים , ועדיין לא נח הים מזעפו . בקשו להטיל את חברתה ,עמד הוא וכרכה[חבקה,רש"י] אמר להם: הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו. והיה מצטער על חברתה .כיון שהגיע לנמלה של עכו 3 היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה ויש אומרים:בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה 4 קרת בתינו ארזים רהיטנו ברותים .אל תיקרי ברותים אלא ברית ים .לפיכך , כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור,מפני שנעשו בו נסים וי"א מפני שנחושתן מוצהבת היתה . רבי אליעזר בן יעקב אומר: נחושת קלוניתא [=מזוקקת,וכן שם מין נחושת-רש"י] היתה ,והיתה מאירה כשל זהב."

ניקנור מוזכר 141 פעמים במקורות היהודיים לא תמיד מדובר בניקנור מספור השערים.יש ניקנור רשע יווני, ויש ניקנור הצדיק היהודי הנדיב ממצרים.

ניקנור היווני חי בתקופת החשמונאים בערך בשנת 160 לפני מנינם הוא היה משנה למלך אנטיוכוס וברור שהיה אויב היהודים. יוחנן בן מתתיהו הורגו 5

ויום הבסתו, יג אדר הופך להיות יום שמחה 6 . לעומת זאת ניקנור שלנו היה צדיק וחי כ-120 שנה אחרי ניקנור הרשע .ככל הנראה הוא חי בימי המלך הורדוס שמלך משנת 37 עד 4 לפני הספירה.וכך תאורו המחמיא:"…המלך הורדוס …בימים אלה שימש נשיא קהילת אלכסנדריה …במצרים,איש מכובד. נוסף על תפקידו הרם בקהילה היהודית נתמנה על ידי הקיסר הרומי אוקטאבינוס להשגיח על תרומות המסים…כאשר הגיעה אליו הידיעה שהורדוס המלך ניגש להקים…ציוה מיד להכין שתי דלתות יקרות…עשויות נחושת ומשובצות לוחות כסף וזהב…גובה 50 אמה…ורוחבן יחד 40 אמה… 7 ".

שער ניקנור בבית המקדש היה ממוקם בין עזרת ישראל לעזרת נשים 8 . השער נקרא גם שער העליון –"לפי שהוא למעלה מעזרת נשים 9 " .

על פתח שער ניקנור במקדש בי-ם :"משקין את הסוטות ןמטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין… 10 " .

שער ניקנור ייחודי לא רק בשל הספור האגדי אלא גם ביחס לקדושתו, ביחס למזוזות,וביחס לחומר ממנו היה עשוי.

שערי ניקנור קדושים פחות מהעזרה כאמור ברש"י 11 :"…ושערי נקנור לא נתקדשו בקדושת עזרה…והרי הן כהר הבית…".

סיבת היות השערים פחות קדושים מוסברת 12 :"…מפני שמצןרעין עומדין שם ומכניסים בהונות ידם".

על המזוזות נאמר :"…כל השערים שהיו במקדש לא היו להם מזוזות חוץ משער נקנור… 12 " .

שטח שערי ניקנור היו כשטח שאר שערי המקדש אולם רק שערי ניקנור היו מצופים נחושת בעוד שאר השערים היו מצופים זהב 13 .

 

בהר הצופים נחשף אתר קבורה עליו כתובת ביוונית ובארמית. ביונית נאמר:העצמות של ניקנור איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות.ובארמית:ניקנור אלכסא(האלכסנדרוני). כפי הנראה מדובר במצבת הקבורה של ניקנור גבורנו מה שמחזק אמיתות הספור המופלא 14 .

 

בעכו הנציחו את האיש ששם נפשו בכפו למטרה רוחנית נעלה, ונחת בנמל עכו, על-ידי קריאת אתר בשם "שער –ניקנור" .האתר ממוקם בין חאן אל פראנג לבין מפרץ עכו. יתכן שממש שם ירד האיש הטוב מהספינה יחד עם דלתותיו.

 

קל למצוא את שער ניקנור במפה של עירית עכו באינטרנט, אך קשה למצוא זאת בשטח עצמו, משום שכמעט ואין סימון כלשהוא לממצא למעט שלט דהוי עליו כתוב "רחוב ניקנור".(נכון לחודש ניסן תשס"ג). מן הראוי שהחברה לפתוח עכו תסמן את המקום בברור ואף תוסיף את ספורו של ניקנור ודלתותיו על גבי לוח, כנהוג במקומות אחרים דוגמת יפו העתיקה.

 

חשוב שתלמידים ירבו לבקר במקום תוך קריאת המקור התלמודי, המתאר באופן ציורי את אשר אירע לניקנור ודלתותיו והנס שהתרחש בנמל עכו.

 

 

 

• יומא ג י.
• יומא דף לח ע"א.
• בירושלמי יומא דף יז הלכה ח מעמוד ב:"מעשה שהיו…עד שהגיע ללמינה של יפו…"כלומר יפו ולא עכו וכן בקרבן העדה ובהרבה מקומות אחרים, אולם בעולם הישיבות מקובל לראות בבבלי עקר.
• שיר השירים א .
• על פי אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפה ד"ה [א] והוה בימי .

6- עיין בראבי"ה חלק ב-מסכת מגילה (תקמח-תקצב) סימן תקנ ד"ה בשאילתןת.כן עיין בשו"ת יביע אומר של הרב עובדיה יוסף, חלק א –אורח חיים סימן כה ד"ה [ח] ותבט הדן בקושי של הפיכת יום ניקנור המבטא שמחה, ליום תענית אסתר .

7- מאמר שער ניקנור מאת אריה חורשי באתר- STAGE.CO.IL .

8- רש"י לסוטה ז ע"א ד"ה לשער מזרח.

9- רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז הלכה י.

10- משנה סוטה א, ה.

11- יבמות דף ז ע"ב ד"ה וראה קרי.

12- בבבלי פסחים פה ע"ב.

12-רמב"ם הלכות תפילין פ"ו ה"ו.

13- על-פי רמב"ם ,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה פ"ה ה"ב].

14- עפ"י הרב עדין אבן ישראל בבבלי יומא,וכן ישעיהו גפני-העאלאת מתים לקבורה בארץ ישראל-קתדרא מספר 4.