|
|||
בית שני- שמעון המקבי בשערי עכו
בספרי החשמונאים המכונים בספרות החיצונית גם מקבים 1 מסופר: "...והנה שליחים באו מארץ הגליל ויאמרו..התאספו עלינו מ עכו וצור וצידון..לכלותנו..אז אמר יהודה לשמעון אחיו..לך הושע את אחיך אשר בגליל...ושמעון הלך לארץ הגליל ועשה מלחמות רבות..הוא רדף אותם עד שערי עכו ,..." 2 . מקור זה מהווה בסיס חשוב לשורת אישים שקבעו בספריהם,ששמעון החשמונאי נלחם באויבי ישראל עד שערי עכו. הרב ברוך ישר שכיהן כרבה הראשון של עכו יחד עם הרב שלום לופס, כותב בספרו-- "עכו היהודית" עמ 3 7 , שארוע מלחמתי זה ארע אחרי:"..טיהור בית המקדש והקמת המזבח ע"י יהודה המכבי (שנת ג תקצה)". זאב וילנאי ,חוקר דגול ואוהב ארץ ישראל, כותב בספרו-"עכו עיר רבת תמורות" 4 על כך בעמוד 13,ומוסיף שמלחמת שמעון עד שער עכו(=פתולמאיס), התרחשה בשנת 164 לפני ספירתם. נתן שור בספרו-"תולדות עכו" 5 , עמ 30 מוסיף שבאותה תקופה: "עכו מלאה תפקיד חשוב במאבק יהודה המקבי ויורשיו עם המלכים הסלבקיים. בשנת 164 היו אנשי עכו מראשי המארגנים של מסע מלחמה נגד יהודי הגליל…מטרת המסע היתה למגר את היישוב היהודי…".מובן איפה שהצלחת שמעון במלחמתו עד שערי עכו, מנעה מהגוים לבצע את זממם נגד היהודים. את אהבת שמעון החשמונאי לאלוקי ישראל, לעם ולארץ הוכיח פעמים הרבה ובין היתר,בשנת 141, לפני מנינם כ"ז אייר:"הרס את החקרא ואת הגבעה שהיתה עליה עד היסוד,ושלוש שנים עבדו ביום ובלילה והפכו את מקומה למישור" 6 .מצודת החקרא נבנתה על-ידי הסלווקים, הם היוונים הארץ-ישראלים, בשנת 167 לפני מנינם, בסמוך להר הבית 7 , ומובן שהיה לו רצון עז להרוס את מה שראה כחילול הקודש. שמעון לא מוזכר במקורות היהודיים המסורתיים , לא כשמעון החשמונאי, לא כשמעון המקבי ולא כשמעון בן מתתיהו, למרות ש:"…אבותינו בכל הדורות לא נמנעו מקריאת הספרים החיצונים…" 8 . אולי זה נובע מהעובדה שהוא הצטיין בעשייה, ואילו חז"ל התענינו יותר בהיבטים רוחניים כנס פך השמן, וטיהור המקדש. אולי נבעה ההתעלמות משום ש:"…המדינה החשמונאית התאפינה במאבקים פנימיים קשים..- ואלה גורמים לנו אי נוחות וקשיי הזדהות" 9 . יתכן שהסבה המרכזית לאי אזכורו קשורה לביקורת הקשה של חכמים על מלכות בית חשמונאי ש:"…לא היו מזרע יהודה ומבית דויד.." 10 . מכל מקום בספרות החיצונית, בעקר במקבים א הוא מוזכר עשרות פעמים, מה שמוכיח את חשיבותו לפחות בזמן כתיבת הספר, כ-60 שנה אחרי פרוץ המרד החשמונאי. בספר חשמונאים א 11 , מסופר על פעולותיו של שמעון,שהחליף את יונתן בשנת 143 לפני מנינם והפך לנשיא וכוהן גדול. הוא נלחם נגד טריפון וכרת ברית עם דימיטריוס השני כיונתן אחיו, חידש את הברית עם רומי ואשפרטה. שמעון מצליח לשחרר לחלוטין את ארץ יהודה המורחבת, ואת המצודה שבירושלים,היא החקרא שהוזכרה למעלה, כנסת הגדולה מעניקה לו ולבניו אחריו את הנהגת העם והצבא ואת הכהונה הגדולה.כמה שנים שרר שלום ושלוה עד שאנטיוכוס סידיטס שלח את קנדיביוס, שר צבאו להילחם ביהודים, אבל היהודים נצחוהו. שמעון החשמונאי טבע מטבע בשנת 138 לפני מנינם ועליה צורת תמר שמתחתיו שני סלים מלאי פירות תמר 12 .בשנת 135 לפני הספירה נרצח שמעון ושני בניו ע"י תלמי חבובו ,חתנו ,שרצה להיות נשיא בחסות הסורים. הרצח התבצע במהלך משתה שהתקיים בסמוך ליריחו . שמעון בן מתתיהו הנהיג את העם במשך שמונה שנים, נקבר כנראה במודיעין בחלקת המשפחה וזכה לניצחון במלחמתו עד שערי עכו. ומן הראוי ששער זה המצוי מתחת לפני הקרקע יאותר ויסומן.
11-/ מקבים א, פרק יג פסוקים א-טז ועוד . 12-עירית זהרוני במאמרה שבעת "המינים"- אינטרנט מנוע גוגל .
|
|||
|