רבן גמליאל בעכו

 

רבן גמליאל, נשיא ישראל מסוף המאה הראשונה –תחילת המאה השניה למנינם,גר בעכו. רבן גמליאל העכואי הוא המכונה רבן גמליאל דיבנה,הוא רבן גמליאל השני. היה חכם חשוב בן דורם של ענקים כרבי יהושוע,רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה המוכר לכולם מההגדה בה אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה...".

עובדת היותו תושב עכו אינה סותרת את כינויו "דיבנה", משום שאכן הרבה שנים חי ביבנה, אולם בשל רדיפות הרומאים עבר לעכו.

יש לציין שרבן גמליאל מוזכר אלפי פעמים במקורות היהודיים ,אלא שמדובר באישים שונים עם שם זהה, כגון רבן גמליאל הזקן שחי לפני גבורנו,וכן רבן גמליאל בן רבי יהודה הנשיא שחי אחרי נושאנו. לא פשוט לאתר מתוך אלפי המקורות דברים השייכים לרבן גמליאל תושב עכו, אך אפשר לעשות זאת בעיון מדוקדק 1 .

מכל מקום כבר לפני כ-60 שנה פורסם ב"סיני 2 " : "----"רבן גמליאל..מיושבי עכו..." 3 . במאמר חשוב זה מתואר רבן גמליאל כמי ש:"..המציא היתרים ..בעכו הוא התרחץ במרחץ ששם עמד פסל אפרודיטי ישב על ספסל..גויים..שתה(חמת של עור) של עכו"ם ויין ישראל היה כנוס בהם...התיר לאכול חמץ של נכרי אחר הפסח מיד...".

בדיקה מדוקדקת במקורות היהודיים המסורתיים, מוכיחה זאת באופן די משכנע. הוא,רבן גמליאל מוזכר פעמים רבות בהקשר לעכו בפעילות ממנה ניתן להתרשם , שמדובר בתושב ולא במבקר.

בתוספתא 4 :"מעשה ברבן גמליאל ורבי יהודה ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו.." כך במאמר יודילביץ, אולם הגרסה בתוספתא ליברמן "רשב"ג" ולא "ר"ג" 5.

תוספתא מו"ק 6 :"ומעשה בר"ג שהיה יושב על ספסל של גויים בשבת בעכו..". ארוע זה מוזכר בשינויים גם בירושלמי 7 שם הנוסח "רבן שמעון בן גמליאל" ולא "רבן גמליאל", ואפשר שמדובר בטעות מעתיקים, ובאמת ברוב המקורות בסמוך ל"עכו" מציינים את רבן גמליאל ולא את רשב"ג .שם בירושלמי מוסבר בבהירות שאכן על פי ההלכה:"יושבין על ספסל של גוי בשבת" ואין לחוש שיראה כעוסק במקח וממכר בשבת, ולכן ר"ג ישב בהיתר באותו ספסל אלא ש:"לא רצה לומר להן מותר". נראה שהוא פעל לפי הכלל שרק אם הוא נשאל אם זה מותר הוא מתיר, אך כאן הם אמרו לו באופן נחרץ ולא כשאלה:"...לא היו נוהגין כן...".

בויקרא רבה 8 מסופר:"רבן- גמליאל הוה מטייל מן עכו לכזיב והיה טבי עבדו מהלך לפניו...ראה ככר אחד מושלך בדרך וראה גוי אחד אמר לו מבגי טול את הככר הזה..."—מספור זה לומדים :"...שחמצו של גוי מותר לאחר הפסח, שצפה ברוח הקודש ששמו מבגי, שאין מעבירין על האוכלין..." 9 . ואנו נחזק מכאן את הטענה שרבן גמליאל גר בעכו, ושאכן מדובר ברבן גמליאל שלנו, שהרי טבי עבדו המפורסם מוזכר כאן .

במשנה 10 :"שאל פרוקלוס בן פלוסופוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי...מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי...אמר לו היא באה בגבולי.."—סביר שפרוקלוס לא היה מבחין בחכמנו, אילו רבן גמליאל היה רוחץ שם לעיתים נדירות כאורח העיר.

בבבלי 11 :"יין הבא ברוקביאות של עובד כוכבים –אסור בשתיה..העיד שמעון בן גודע ..על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו ...".

אנו נתקלים באנשי עכו הפונים לרבן גמליאל בשאלות וסביר להניח שפנו אליו לא רק בשל רום מעמדו אלא גם משום שהיה זמין היות וגר בעירם. שאלת עכואי מצויה במכילתא דרבי ישמעאל 12 :"...שאל יהודה איש.. עכו את רבן גמליאל, מה ראה משה לומר,כי יבא אלי העם. אמר לו, אם לאו מה יאמר..".

ראשונים ואחרונים יסייעו בידינו לזהות את רבן גמליאל שלנו-- להבחין בינו לבין אחרים בעלי שם דומה, ולדעת עליו פרטים נוספים.

הרשב"ץ 13 מחשובי הראשונים המאוחרים, מציין:"..גמליאל הראשון שהיה נשיא אחרי שמעון, או היה בן שמעון...והוא רבן גמליאל הזקן...ועליו נאמר משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה..ואומרים הנוצרים כי בימיו היה יש"ו הנוצרי". ר"ג הזקן היה סבו של רבן גמליאל העכואי והיה כמו כל השושלת צאצא של דויד המלך .ממשיך רשב"ץ ומבאר שאביו של רבן גמליאל שלנו היה רבן שמעון שהיה מ"הרוגי מלכות". הוא מספר על רבן גמליאל השני: "...בימי רבי עקיבא.סילקוהו מהנשיאות מפני שציער רבי יהושוע בן חנניא 14 ... ונהג נשיאותו אחר החורבן....,והוא ראה החורבן וקטן היה,והיה נוהג הנשיאות רבן יוחנן בן זכאי שהיה זקן...וזה טבי עבדו ...היה רוצה לשחררו מפני שסימא עינו...".

משתמע כאן שרבן גמליאל לא מונה לנשיא בתחילה כי היה "קטן" אולם הרב פנחס זביחי החי בימינו טוען שהסבה היא: "..משום חמת המלך..משנאתו לנשיאים מבית דויד..." 15. .

דברים הדומים לדברי רשב"ץ, יש בשו"ת של רלב"ג 16 ומוסיף עליו ש"שמואל הקטן דתקן ברכת המינים לפני ר"ג" עשה זאת ביבנה .

הרב עובדיה יוסף,הנחשב לאחד מגדולי אחרוני האחרונים, מוסיף פרטים בהסתמכו על מקורות קדומים:"...כי רשב"ג (הנהרג) קרא לבנו רבן גמליאל(דיבנה) על שם אביו ר"ג (הזקן), בחיים..." 17 כמו כן מזכיר הרב עובדיה ש:"..ר"ג דיבנה תיקן תשע תקנות ובהן ברכת הטוב והמטיב ".

עכו זכתה שאדם מרכזי וגדול גר בה לפחות זמן מה, ומן הראוי שעובדה זו תונצח על שלט קבוע בעכו העתיקה. רצוי לשחזר במקום-- את הספסל עליו ישב, את המרחץ בו התרחץ 18 , ואת הכלי המיוחד ממנו שתה יין .

  • כגון כששמו מופיע בסמוך לדמויות שחיו בימיו.
  • יג, י-ם תשג/ד מעמוד קפג תחת כותרת משנית-- "חכמי העיר ע"י מרדכי דב יודילביץ במאמר-העיר עכו בימי התנאים.
  • לא מצאתי שאישים אחרים הכותבים על עכו כללו את רבן גמליאל כחכם העיר גם לא בספרו של הרב ברוך ישר "עכו היהודית" ,ספר העוסק באופן מיוחד ביהודי עכו לדורותיהם.

 

  • ברכות פרק ב הלכה ב.
  • וכן ברי"ף על פסחים יט ב.
  • (ליברמן) פרק ב הלכה טו.
  • פסחים פ"ד דף ל טור ד/ה"א .
  • (וילנא) פרשה לז ד"ה ג ר"ג הוה {וכן בשינוי קל בתוספתא פסחים ובבלי עירובין סד ע"ב.
  • שם,שם,שם.
  • עבודה זרה ג ד.
  • עבודה זרה לב ע"א.
  • יתרו-מס דעמלק יתרו פרשה ב ד"ה ויאמר (וכן במכילתא דרשב"י יח,טו וכן בילקוט שמעוני.
  • =רבי שמעון בן צמח דוראן-שהיה דיין באלגיר ונפטר שם בשנת ה"א ר"ד (1444 בספרו "מגן אברהם"-פרוש על פרקי אבות א, טז.
  • ברכות טז ב.
  • עטרת פז חלק א כרך ג.
  • —רבי לוי בן חביב,שחי כ-50שנה אחריו - .
  • שו"ת יביע אומר יו"ד סימן כא.
  • כמובן ללא פסל אפרודיטי.