האמורא רבי חזקיה עכייה תושב עכו
ירושלמי שבת 1 :"רבנן דקיסרין אמרי הדא אורדענא 2 סכנה. רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין הדא עכשמוניתא 3 סכנה..." המקבילה להלכות אלו בירושלמי 4 :".... רבי חזקיה אמר בשם רבנן דקיסרין הדא עכשבוניתא 5 סכנה...". בשני המקומות עוסקים בחוליים אותם מותר לרפא בשבת. אולם יש שני הבדלים ביניהם : א-הכינוי "עכייה" מוזכר רק בשבת ולא בע"ז. ב-האות מ בשם המחלה שמזכיר רבי חזקיה בשבת הופכת ל-ב בע"ז. הרב אהרון הימן בספרו-תולדות תנאים ואמוראים 6 :"נזכר שבת פ"יד ה"ד אמר בשם רבנן דקיסרי, ובע"ז פ"ב ה"ב ליתא תיבת עכייה". כלומר ברור שמדובר באותו אמורא בשני המקומות. ואכן קוסובסקי באוצר לשון תלמוד ירושלמי 7 מוסיף לגרסה בע"ז את הכינוי "עכייה" עם סימון מיוחד. העובדה שבשבת כתוב:"עכשמוניתא" ובע"ז כתוב:"עכשבוניתא", הביאה את הרב יוסף שיינהאק 8 , לחלק בין ההגדרה בשבת :"..מין מכה ובועה", לבין ההגדרה בע"ז:"..סכנה".לעניות דעתי מדובר במילה זהה ופשוט שיש כאן טעות מעתיקים, שהרי האות מ דומה בכ"י לאות ב. ובאמת קוסובסקי 9 אינו מבדיל ביניהן. עובדת היות האמורא רבי חזקיה תושב עכו ברורה מכנויו "עכייה" .חזוק לכך מצאתי בכמה ספרים. ברוך קרופטיק במילון שמושי לתלמוד 10 :"עכייה ת' ,איש עכו-- .aus akko-of acco בקרוב לכך מפרש קוסובסקי 11 :"רבי חזקיה עכייה... (רבי חזקיה מעכו)" . נכון שהתלמודים מביאים רק הלכה אחת שמוסר האמורא העכואי, אולם אין ספק שבחייו אמר דברים רבים נוספים שלא הוכנסו לתלמוד משקולי עריכה וסידור. יש צורך להנציח גם אמורא שאינו מוזכר הרבה, על-גבי לוח מיוחד במוזיאון או באחת מהככרות של עכו העתיקה תוך הבאת המסורת ההלכתית ששימר עבור הדורות הבאים.
|
|||
| |||