רבי שמעון בן יהודה תושב עכו
באנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים שערך מרגליות מתואר רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו כך:"תנא בדור החמישי.תלמידו המובהק של רשב"י.עשרות פעמים מסר מאמריו בשמו......רק מעט מאוד אמר מפי עצמו...וכן מסר רק פעמים בודדות בשם חכמים אחרים,כגון בשם רבי עקיבא...ובשם רבי יוסי...בכינויו –איש כפר עכו—הזכר רק פעמים אחדות,אבל ברור שרבי שמעון בן יהודה סתם הוא ר"ש בן יהודה איש כפר עכו,שכן אף שהובא בכינוי זה הוא כמעט תמיד מוסר בשם רבי שמעון...לדעה אחת היה רבי שמעון בנו של התנא ר יהודה בן אגרא איש כפר עכו 1 ". במאמר זה נפרט, נוסיף ,נמחיש ונדון באמור לעיל. התנא רבי שמעון בן יהודה מוזכר במקורות היהודיים המסורתיים 188 פעם 2 . בתלמוד הבבלי ---43 פעמים. בתוספתא---------39 פעמים. במדרשי אגדה----25 פעמים. בתלמוד הירושלמי 22 פעמים. וכן פעמים מספר במשנה,במסכתות קטנות,במדרשי הלכה,בראשונים על הש"ס, בספרי הלכה ומנהג-ראשונים, בבית יוסף,ובספרי שו"ת. כלומר,יש התיחסות לדברי התנא העכואי מזמן המשנה ועד ימינו ממש, ומכאן נלמד על חשיבותו. ברוב המקומות הוא אומר דברים בשם תנאים אחרים כשבעשרות מקומות הוא פשוט מצטט את דברי רבו המובהק,רבי שמעון בר יוחאי,המוכר לכל, כמי שחבר עפ"י המסורת את ספר הזוהר. מיקומם של השניים בישובים סמוכים ואין להתפלא על הקשר שנוצר ביניהם. יש מספר מקומות בהם אומר תנאנו דברים מקוריים משל עצמו. רבי שמעון בן יהודה מוזכר 12 פעמים עם כינויו-"איש כפר עכו". ברוב מוחלט של המקומות בהם הוא מופיע עם הכינוי הוא מביא דברים בשם רשב"י כגון באגדה 3 -:"אמר ר סימון אפילו אדם הראשון נמחה במים.אמר ר שמעון בן יהודה איש כפר עכו משום רשב"י ,לא נשתנה זיו פניו של אדם הראשון, ולא לקו המאורות,עד שיצא השבת...". דוגמא לדבריו בשם רבו בעניני הלכה—בנושא "שתי שערות" המוכיחות בגרות מצטט הבבלי מובאה תנאית 4 :"...שתי שערות שאמרו –אפילו אחת בגבה ואחת בכריסה,אחת ע"ג קשרי אצבעותיה של יד ואחת ע"ג קשרי אצבעותיה של רגל—דברי ר שמעון בן והודה איש כפר עכו שאמר משום ר שמעון". דוגמא לדברי רבי שמעון בן יהודה בשם חכמים אחרים נמצא במשנה 5 :"פירות שנגמרה מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים". בהלכה זו, הראשונה אין מחלוקת ובהמשך:"...ושלא נגמרה מלאכתן (כגון, נ. ב) סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה..." יש מחלוקת "...בית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום...". על הבנת מחלוקת זו מתקיים וכוח בין תנא קמא לתנאנו, לפי ת"ק מחלוקת בי"ש ובי"ה היא בפרות "שלא נגמרה מלאכתן", ואילו:"...רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פרות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהם ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו? על פרות שנגמרה מלאכתן, שבית שמאי אומרים: יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים, ובית הלל אומרים: יפדה ויאכל בכל מקום..." ההלכה נפסקה כת"ק שמחלוקתם היא על: "פירות שלא נגמרה מלאכתן" ובנגוד לדברי תנאנו בשם רבי יוסי שמחלוקתם היא:"על פירות שנגמרה מלאכתן 6 " . נדיר למצוא את רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר דברים מקוריים משל עצמו,ובכל זאת מצאנו מדבריו בעניני אגדה –בהתיחס לדברים כט כז:"ויתשם ה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה", נאמר בתוספתא 7 :"עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם שנאמר ויתשם ה ...ובקצף גדול בעולם הזה וישליכם אל ארץ אחרת בעולם הבא...".גישת תנאנו בהמשך מתונה ומעודדת:"...ר שמעון בן יהודה איש כפר עכוס 8 ...אם מעשיהם כיום הזה הם באין ואם לאו אינן באין...". יתכן שפרשנותו המקורית מושפעת מהיותו תושב עכו, עיר בנחלת שבט אשר שהוא אחד מעשרת השבטים האבודים,אותם יש לאתר ולהחזיר למקומם הטבעי בארץ ישראל בכלל ולעכו בפרט.ואכן עכואי גדול אחר --הרמב"ן—מיחס פסוק זה מחומש דברים: "...לגלות כל ישראל..."לא רק לעשרת השבטים ולא כעונש קבוע. עכו זכתה שהתנא רבי שמעון בן יהודה, תלמידו המובהק של רבי שמעון בר יוחאי גר בה, ומן הראוי ששלט גדול יוצב בעכו העתיקה, יתאר קורותיו ודברי התורה שהעביר בנאמנות מרבו הגדול.
|
|||
|
|||