רבי יהודה בן אגרא תושב עכו

 

עובדת היות התנא רבי יהודה בן אגרא תושב עכו ברורה מכינויו-"איש כפר עכו",כפי שמצוין במקור התנאי 1 :"...אילן בירק רשב"ג מתיר משום רבי יהודה בן אגרא איש כפר עכו" 2 .

ברייתא זו עם הכינוי "איש כפר עכו",מצוטטת ללא שינויים משמעותיים, בספר האשכול 3. .

התנא רבי יהודה בן אגרא איש כפר עכו מוזכר 25 פעמים במקורות היהודיים:

4----בתוספתא

12-----בצטוטים תנאיים בבלי.

8-----בספרי ראשונים על הש"ס.

1----בספרי הלכה ומנהג של ראשונים.

הוא עוסק בעקר בעניני נשים וקצת בעניני סדר זרעים.

דוגמא להלכתו בנושא זרעים ראינו למעלה בענין הברכת אילן בירק.

דוגמא להלכותיו בנושא נשים יש הרבה כגון המובאה התנאית בבבלי 4 :"תנו רבנן הרואה כתם,אם יש בו כדי לחלק ג גריסין, שהן כגריס ועוד-חוששת, ואם לאו אינה חוששת. רבי יהודה בן אגרא אומר משום רבי יוסי:אחת זו ואחת זו-חוששת". התנא העכואי מחמיר וקובע שהיא "חוששת" גם אם הכתם פחות משלושה גריסים כאמור ברשי:"אחת זו ואחת זו-אפילו בשתי גריסין חוששין...". רבי יהודה הנשיא פוסק כרבי יהודה בן אגרא- "בשלא בדקה" וכחכמים- "בשבדקה". ואכן הרמב"ם פוסק כרבי יהודה בן אגרא כ"שלא בדקה"—"...הואיל ולא בדקה חלוקה ושהה עליה שלשה ימים חוששת לזיבות ואע"פ שאין הכתם כדי שלשה כתמים 5 ".

חוקרים רבים כתבו על עכו ,אך לא מצאתי מי שמציין את רבי יהודה בן אגרא כתושב עכו.

בספר המדויק והחשוב "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" שערך מרגליות "בהשתתפות חכמים ומלומדים 6 " מתואר גבורנו כך:"תנא בדור הרביעי. מצאנוהו שואל שאלה מרבן גמליאל דיבנה ורשב"ג מסר הלכה בשמו...בנו רבי שמעון...איש כפר עכו".

עכו זכתה שתנא גר בה ו/או בסביבתה הקרובה מאוד, ומן הראוי שהוא יונצח בשלט גדול שיוצב בלב עכו העתיקה, שיכלול את קורותיו ואת הלכותיו.

תוספתא כלאיים (ליברמן) פרק א הלכה יב.